דב שטיינר

25/1/1986 - 19/7/1927

 

מקום לידה טלץ', טרנסילבניה, רומניה

 

מקום פטירה מגידו

 

 

תאריך הצטרפות לקיבוץ: 1949

 

דב נולד בעיירה טלץ' על רכס הרי הקרפטים בגבול רומניה- הונגריה. משפחתו הייתה חרדית ובבעלות אביו וסבו היו שטחי יער רבים, טחנות קמח ומנסרת עצים. הוא למד בבית ספר בשפה ההונגרית ואחר הצהריים גם ב'חדר' בשפת היידיש.

בשנת 1939 בבחירות שנערכו ברומניה התחזקו מאד המפלגות הפאשיסטיות וחוקקו חוקים קשים כנגד היהודים, שכללו החרמת רכוש ושלילת זכויות. בחודש מאי 1944 החל הגירוש של היהודים ודב יחד עם הוריו וחמשת אחיו ואחיותיו הצטוו לעזוב את ביתם, לאחר שכל רכושם הוחרם בידי רשויות המדינה.

לאחר מסע ברכבת הוא הגיע ביוני 1944 לאושוויץ בירקנאו. על רציף הרכבת, דב בן ה-17 הופרד מכל בני משפחתו והועבר לאושוויץ לעבודה. לאחר מספר שבועות בהם הועבר בין מחנות עבודה שונים הוא הגיע למחנה מאטהאוזן ומשם למחנה אבנזה שבאוסטריה. במחנה זה הוא הועבד בעבודות שונות עד להגעתם של חיילי ארצות הברית אשר שחררו את אסירי המחנה וסייעו להם במזון וטיפול רפואי. כל משפחתו, הוריו ואחיו, הושמדו במחנה אושוויץ בירקנאו.

עם סיום המלחמה דב חזר לרומניה ולאחר שחיפש את קרובי משפחתו ולא מצאם, הצטרף להכשרת השומר-הצעיר בטרנסילבניה.

הוא הפליג לארץ באוניית המעפילים ''מדינת היהודים'' ויחד עם חברי גרעין 'שרידים' הם הגלו לקפריסין, שם שהו עד חודש פברואר 1949. אז עלה לישראל ונשלח עם הגרעין לקיבוץ דן.

בסוף שנת 1949 הצטרף למגידו והחל לעבוד במוסך. דב ניהל את המוסך במשך שנים רבות. כמו כן היה פעיל בכל תחומי המשק והחברה. כיהן כמרכז המשק, היה רכז הביטחון, ריכז את ועדות החינוך, ועדת חברים וועדת העבודה.  דב היה בין מקימי מפעל השרשרות ושימש כמנהל הטכני ואיש המקצוע בתחום הפעלת המכונות. הוא המשיך בעבודתו במפעל גם כאשר חלה והתקשה לתפקד באופן סדיר. הוא נפטר זמן קצר לאחר שחלה במחלת הסרטן.

היה נשוי לרות, ואב לשלושה: יגאל, עדנה וגלעד. וסבא ל-11 נכדים ונכדות.