נולד בעיירה רוזיץ בפולין. כאשר נחתם הסכם חלוקת פולין בין רוסיה וגרמניה, משפחתו התגוררה בתחום השליטה של רוסיה ויוסף, שלוש אחיותיו ושני אחיו למדו בבית ספר ''תרבות'' שבעיירה, ששפת ההוראה בו הייתה עברית. מכיוון שבית הספר העניק לתלמידיו חינוך ציוני, הילדים נמשכו לתנועות החלוציות. הודות לכך שתי אחיותיו הגדולות עלו לישראל עוד לפני פרוץ המלחמה והצטרפו, האחת לקיבוץ חולתה והשנייה לקיבוץ אלונים. בשנת 1941 עם פרוץ המלחמה בין רוסיה לגרמניה כבשו הנאצים את האזור בו התגוררה משפחתו והם החלו להקים מחנות עבודה בהם ריכזו את היהודים. יוסף בהיותו בן 14 ברח יחד עם אמו אחיו ואחותו והם התפזרו במשקי איכרים בסביבה שהעסיקו אותם בעבודות חקלאיות. עקב תנאי הקור הקיצוני ששרר באזור ופעולות הרצח שבוצעו על ידי האוקראינים ששיתפו פעולה עם המשטר הנאצי, נרצח אביו על ידי הגרמנים, ואמו אחיו ואחותו הצעירה נהרגו גם הן. עם שחרור האזור על ידי הצבא הרוסי, יוסף שנותר לבדו חזר לעיירה רוזיץ לחפש בני משפחה שנותרו בחיים. מאחר ולא מצאם, הוא נסע לקראקוב במטרה להצטרף לקבוצה שהתארגנה לעלייה לארץ. בתאריך 27 ליוני 1946 הוא עלה לארץ באוניית המעפילים ''וודג'ווד'' והצטרף עם גרעין על-שם יוסף קלפן לקיבוץ נגבה. עם פרוץ הקרבות של מלחמת השחרור נקרא עם חבריו לסייע בהגנה על קיבוץ משמר העמק. כעבור 9 חודשים בשניים בפברואר 1949 עלה עם חברי הגרעין להקים את מגידו.

יוסף ייסד את ענף גן הירק ומאוחר יותר את ענף הכותנה במגידו ולאחר מכן הקים את ענף הפרדס. הוא הוביל וריכז את גידול ההדרים במגידו במשך כל שנות קיומו של הענף. לאחר שהוחלט במגידו על עקירת הפרדס, יוסף עבד במפעל פוליגל עד לפרישתו לגמלאות. הוא הקים בקיבוץ את משפחתו עם רבקה (לבית בוכמן) ולהם בת אחת יעל, המתגוררת בארצות-הברית ושני בנים, רמי ואיתי. יוסף נפטר לאחר מחלה והותיר אחריו שנים-עשר נכדים ונכדות וחמישה נינים

דפי הנצחה - חברים >>