אלמוני

יעקב (יוסף) בינשטוק

5/5/1950 - 1/1/1924

 

מקום לידה פולין

 

מקום פטירה מגידו

 

תאריך חברות בקיבוץ מגידו: 2.2.1949

 

מספר: שרגא גלז

 

בפרוץ מלחמת העולם השנייה, יעקב ואחיו הבוגר בורחים לברית המועצות. שם הוא שהה בבית יתומים.

בגיל 16 גוייס לצבא האדום שם שירת בחיל השריון כמפקד מחלקת טנקים.

לפני גיוסו, יעקב קובע עם אחיו שמקום הפגישה בינהם תהיה בישראל (פלסטינה). 

ב-1945 יעקב הועבר לצבא הפולני ומשם ערק תחת שם בדוי, יוסף ורמוס. יעקב מצטרף לגרעין "יוסף קפלן" שהיה בדרך ארצה דרך איטליה.

ביום בהיר אחד, מגיע הודעה שמישהו מחפש את אחיו יוסף ורמוס. כאן הוא מגלה את שמו אמיתי יעקב בינשטוק. מרגע זה, מתחילים לייסר אותו ייסורי מצפון כי שינוי השם הכשיל את אחיו. 

בשהותו בקפריסין עם שרגא גלז, החליטו לברוח כאשר הוא הצליח ושרגא נתפס והוחזר למחנה.

ארצה הוא הגיע לקיבוץ נגבה שם שהה בזמן הקרבות ושם גם חלה במחלה הסכיזופרניה. 

שרגא מספר "באחד הימים, אני שומע בכריזה שמחפשים את יעקב בינשטוק. פגשתי את האדם המבקש והוא מספר כי אחיו, איתו שהה בבריסל, חיפש אותו ולא מצאו.

מרוב צער, הוא איבד עצמו לדעת בקפיצה מקומה שלישית"

בארץ, יעקב ושרגא נפגשו במשמר העמק בסוף 1948. "לויתי אותו בטיפולים אך העלמתי ממנו את מות אחיו וכך הוא המשיך איתנו למגידו.

מצבו השתפר עקב קשר עם החברה שלו מפולין. בסוף אפריל 1950, בהיותי בקורס קצינים, נקראתי לשם ויעקב חיכה לי ושם הוא מוסר לי שהוא הולך להתחתן אך מחכה לי עד גמר הקורס שנגמר ב-26.5.1950. לצערי, יקב נפטר מנקישת נחש תוך כבוש חצר ובמקום החתונה, יעקב זכה להיות הנפטר הראשון בבית הקברות של מגידו"