הדר אלטוף
הדר נולדה במגידו, בת ליוסף ז"ל ולמרטה. בקבוצת 'זית' התגלתה כילדה בעלת אנרגיות בלתי רגילות, קופצנית ומאושרת. אהבה לטייל בטבע ותמיד היו לה בעלי חיים בבית.
במוסד החינוכי 'שומריה' רכשה מספר חברות טובות, למדה פיסול התוודעה לפעילות השומר הצעיר ואהבה במיוחד את הטיולים והמחנות בחופשים. בתקופה שלאחר הלימודים יזמה מפגשים וטיולים עם בני קבוצתה ובכך שמרה על אחדות הקבוצה והקשר עם חבריה. היא נהנתה לרקוד, לפרוק אנרגיות ולהתחבר למוזיקה.
לאחר הלימודים בשומריה, הדר בחרה במסלול של שנת י"ג שם פגשה חברים שאהבה ונהנתה מהפעילות בקן. השירות הסדיר בצה"ל לא היה מאתגר ומעניין עבורה, והיא העבירה אותו מסוף שבוע לסוף שבוע.
כאשר חזרה עם תום השירות היא החלה לעבוד בקיבוץ ובמקביל החלה ללמוד ציור וכדרות.
עזיבת הקיבוץ לא הייתה פשוטה עבורה, כאשר יצאה לעבוד כבמבחי"ת במפעל הכבלים בקיבוץ עין-דור.
לאחר תקופת העבודה במפעל הגיע סוף סוף זמן הטיול המיוחל. הדר בחרה בדרום אמריקה כיעד הקסום ביותר. בתחילה ביקרה אצל פליטי קבוצת 'זית' בניו-יורק, ולאחר מכן החלה במסע בו הוכיחה לעצמה שהיא יכולה להיות בעולם הגדול ולהסתדר בכוחות עצמה.
מסע זה הסתיים באופן טראגי, בתאונה מחרידה, רחוק מהבית, בנוף שונה ויפיפה, יופי קיצוני, מושך ומקולל. ברגע אחד נקטעה הנסיעה עם חבורה גדולה של צעירים בדרך לראות עוד, לטייל ולממש את החופש.
בקיבוץ מגידו מתקיים בכל קיץ משחה מסורתי לזכר הדר, הוא "משחה הדר", בו לוקחים חלק תושבי המקום ובני משפחתה של הדר.